| |
| |
| תקציב המדינה: זיהמת - הרווחת!. |
 |
 |
|
נגה לבציון - נדן
בעלת תואר שני בכלכלה ומדיניות סביבתית. |
 |
| |
|
|
|
ביקורת סביבתית חברתית של תקציב המדינה
מסמך עמדה III דצמבר 2004
אין כסף לאכיפה, לניטור ולמניעה * אין תמריצים להפסקת זיהומים מתעשייה
.
מבוא
זיהום סביבתי מגדיל בצורה עקיפה את ההוצאות הרפואיות לטיפול בתחלואה, מוביל לירידה בפרודוקטיביות (אבדן ימי עבודה ואבדן חיים), ומגדיל את הצורך בהוצאות לשיקום הסביבה. מניעה והפחתה של זיהומים יעלו את איכות החיים וישפרו את המצב הכלכלי. האם תקציב המדינה משמש כאמצעי למניעת זיהום הסביבה על ידי התעשייה?
עלויות גבוהות לתחלואה הנגרמת מזיהום סביבתי
זיהומים סביבתיים מתעשייה מביאים לגידול בתחלואה. מחקרים מצביעים על קשר בין חשיפה לאתרי פסולת רעילים לבין סיכון מוגבר למומים מולדים, וקשר בין ריכוז זיהום אויר לבין אסטמה, בעיות בדרכי הנשימה, תמותת תינוקות, מחלות לב ומחלות בכלי דם. ההערכה היא שכ-80% מהגורמים למחלות ממאירות הם גורמים סביבתיים. על פי דו"ח של רשם הסרטן במשרד הבריאות, נמצאו באזור חיפה - שבו רמת זיהום גבוהה - שיעורי תחלואה מסרטן גבוהים ב-21%-23% מאלו שבאזורים אחרים. נומינאלית מדובר על כ-500 חולים "עודפים" לשנה.
הקשר בין זיהום לתחלואה עולה גם מדו"ח שהוגש אשתקד למשרד הבריאות, המראה מתאם בין קרבת מגורים של נשים וגברים בדואים לאיזור התעשיה ברמת חובב, לבין שיעורים גבוהים של מומים מולדים, תמותת תינוקות, קשיי נשימה ואסטמה. גם בקרב התושבים היהודיים בעומר נמצא קשר בין ימים בהם היו פניות לבתי חולים עקב קשיי נשימה לבין ימים בהם נשבה רוח מכיוון רמת חובב.
לעליה בתחלואות אלה יש משמעות תקציבית של עלויות טיפול, אובדן ימי עבודה ואובדן חיים. החברה הישראלית משלמת עלויות גבוהות בשל הפגיעה בבריאות הציבור כתוצאה מזיהום סביבתי. אף על פי כן, במשרד הבריאות היקף המחקרים הקושרים בין סביבה לבריאות מצומצם מאד, והתקציבים לכך מדולדלים.
לשיקום זיהום סביבתי עלויות כבדות
זיהומים סביבתיים מחייבים השקעות עצומות לשיקום הסביבה, על-מנת לאפשר סביבה בריאה. העלות הכוללת של יישום תוכנית האב לשיקום מי הקישון שזוהמו על ידי הזרמת שפכי תעשייה הינה כ-200 מיליון ש"ח; שיקום אתר הטמנת הפסולת הרעילה ברמת חובב מוערך ב-300 עד 400 מיליון ש"ח; טיהור מי התהום בגוש דן, שזוהמו עקב פעילות מפעלי התעשיה הצבאית, מוערך במאות מיליונים.
העדר מדיניות סביבתית לממשלת ישראל
לממשלת ישראל אין מדיניות סביבתית ברורה וארוכת טווח הבאה לידי ביטוי בחקיקה, באכיפה ובתמריצים כלכליים. לפיכך, חסרה היציבות הנדרשת לחברות על מנת לתכנן השקעות סביבתיות, הכוללות הוצאות גדולות בטווח המיידי ורווח רק בעתיד הבינוני והרחוק. בנוסף, הממשלה גם מאפשרת לתעשייה לא לשאת במלוא עלות הייצור, היינו העלות הסביבתית והבריאותית. אחד המדדים לחולשת המודעות הסביבתית בתעשייה בישראל היא העובדה שרק כ-160 חברות אימצו עד כה את מערכת הניהול הסביבתית 14001 ISO.
לכאורה, הממשלה פועלת מול התעשיה בשיטת "המקל והגזר": תמריצים שליליים, הכוללים חקיקה ואכיפה באחריות המשרד לאיכות הסביבה, ותמריצים חיוביים הנמצאים בידי משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (תמ"ת). ברם, מכיוון ששני סוגי התמריצים אינם מופעלים כיאות ע"י הממשלה, בישראל של היום משתלם לזהם!
ירידה חריפה בתמריצים השליליים
משרד איכות הסביבה אחראי על התקינה והאכיפה של הגורמים המזהמים ואמור לנטר זיהום אוויר ומים; לעקוב אחר חומרים מסוכנים; ולנהל מערך מתן רישוי עסקים לתעשייה. ואולם למרות ההתרחבות בהיקף אחריותו של המשרד והעליה במודעות לזיהומים סביבתיים, בשנים 2000-2004 ירדו התקציבים המיועדים לפעולות אלה בשיעור של 44%, ובשנת 2005 מתוכנן קיצוץ נוסף של כ-50% בכל תחומי האכיפה.
לדוגמא, תקציב יחידת הפיקוח לאיכות הסביבה ירד ב-84% משנת 2000, ויעמוד ב-2005 על 256 אלף ש"ח בלבד. תקציב יחידת רישוי עסקים ירד ב-82%, ובשנת 2005 יוקצבו 78 אלף ש"ח בלבד לניהול המערך הארצי של מתן רישיונות עסק. המשמעות המעשית של קיצוץ תקציבי דרמטי זה היא, כי למשרד איכות הסביבה אין את הכלים לאכוף את החוקים הסביבתיים, וללא סנקציה אין להם כל משמעות לגבי התעשייה. (ניתוח הקיצוץ בתקציב המשרד לאיכות הסביבה נמצא בנייר עמדה מס' 4).
העדר תמריצים כלכליים חיוביים
אין כיום תמריצים כלכליים משמעותיים לפיתוח טכנולוגיות סביבתיות, ולהניע חברות ותיקות לשפר את תהליכי היצור. בעבר הפעיל המשרד לאיכות הסביבה מספר תמריצים כלכליים, בהצלחה מוגבלת, וביניהם "הקרן להשקעות סביבתיות בתעשיה" ו"המרכז לייצור נקי בישראל" (בשיתוף עם התאחדות התעשיינים). תקציב המשרד לאיכות הסביבה בתחום התמיכה בתעשייה הוא דל ביותר, וחלה בו ירידה משמעותית: תקציב "אשכול תעשיות" בשנת 2005 עומד על 122 אלף ש"ח בלבד; תקציב תשתיות איכות סביבה הוא 603 אלף ש"ח; והסעיף המיועד להשקעות מפעלי תעשייה באיכות הסביבה נעלם כליל.
על אף האחריות של משרד התמ"ת לנושא, אין בו כל תקציב מיועד לתחום. אין תוכנית תקציבית המיועדת לסייע לחברות לערוך שינויים סביבתיים, ומפעלים מזהמים ממשיכים לקבל תמיכה ממשלתית. זיהום ופגיעה בסביבה, ומאידך פיתוח טכנולוגיה סביבתית, אינם קריטריון העדפה באף אחד מהגורמים התומכים בתעשיה במשרד התמ"ת: המדען הראשי, המרכז להשקעות הון, החממות הטכנולוגיות וכדומה. למרות שבתמיכה במפעל חדש יינתן סיוע על כל ההשקעות (כולל סביבתיות), אין תמיכה בשינוי והתאמת מערכות קיימות, אלא רק במקרה של הגדלת היצוא.
בנוסף לכך, קיים נתק בין מתן התמיכות לעמידה בתקנים סביבתיים ותקנים של המשרדים השונים. חברות שהפרו את רישיון העסק שלהם ופולטות זיהומים מעבר לתקן המותר, ממשיכות לקבל תמיכה ומענקים מתוקף החוק. בין הדוגמאות הבולטות: חברת מכתשים, חברת "גלעם" ו"תעשיות אלקטרוכימיות".
העדר תמריצים מגורמים חיצוניים
בישראל אין לחצים אפקטיביים של גורמים לא-ממשלתיים על התעשיה לשפר את תהליכי הייצור ולצמצם את זיהום הסביבה: דרישות מחו"ל מופנות רק כלפי חברות מייצאות המבקשות את תמיכת הבנק העולמי; אין כל דרישה סביבתית מצד הצרכנים הגדולים במשק כמו משרדי הממשלה וצה"ל; סיכונים סביבתיים אינם קריטריון להשקעה, וחובת דיווח סביבתי לחברות הנסחרות בבורסה נמצאת עדיין בראשיתה; וחברות הביטוח לא רואות בתחום הסביבתי סיכון משמעותי, בין היתר בגלל היקף האכיפה הנמוך.
מסקנות ומבט לעתיד
בהיעדר מדיניות סביבתית, משאבים לאכיפה, תמריצים כלכליים, והאפשרות של מפעל מזהם להמשיך ולקבל תמיכה ממשלתית, לתעשייה בארץ משתלם לזהם! הממשלה מאפשרת לתעשייה להתעלם מהעלות הציבורית הנגרמת ע"י הזיהומים והעלות הנדרשת למניעתם ולשיקום הסביבה, והתעשייה רואה בהוצאות אלה מותרות לא נחוצות. כדי לשנות את המצב יש לפעול במספר כיוונים:
- להגדיל משמעותית את תקציבי האכיפה והניטור.
-לבנות תוכנית סביבתית אסטרטגית ארוכת טווח. החלטת הממשלה משנת 2003 על פיתוח בר קיימא תישאר "אות מתה" ללא גיבוי תקציבי.
- לעודד את שוק ההון וחברות הביטוח לכלול סיכונים סביבתיים כקריטריון משמעותי בהערכת חברות.
- לתקן את חוק עידוד השקעות הון, כך שיכלול התייחסות לתחום הסביבתי כקריטריון העדפה, ויסייע לשיפורים סביבתיים גם במערכות קיימות.
- לדאוג כי אי עמידה בתקנים סביבתיים או אחרים יביאו לפגיעה בתמיכה של משרד התמ"ת.
- מכרזים של משרדי ממשלה צריכים לכלול את התחום הסביבתי, ולהתנות התקשרות באימוץ מערכת ניהול סביבתי (ISO 14001) כפי שנעשה בתחום של מערכת ניהול איכות (9001ISO ).
- להקצות תקציבים לשיתוף פעולה בין-משרדי של בריאות וסביבה, למחקרים על הקשר בין סביבה ובריאות, ולבדיקת גורמים סביבתיים העלולים להוות מפגע בריאותי.
- לחשוף בפני הציבור מידע מלא על זיהומים סביבתיים ועל הקשר בין זיהומים לתחלואה.
התקבל מארגון חיים וסביבה לאתר חיים וסביבה
דף זה עודכן 22.01.05
|
 |
|
|
|
Untitled
|
לדף הבית
