אתם מוזמנים להצטרף לשליחת מכתב לשרים, מכתב התומך בקידום החוק לארנגיה מתחדשת. בימים האחרונים הובאה הצעת החוק שנוסחה על ידי Greenpeace, הצעת חוק אנרגיה מתחדשת, התשס”ח-2009 לשולחן ועדת השרים לחקיקה, לקראת ההצבעה הצפויה בכנסת ביום שלישי ה- 9.6.09.
בהצבעה בועדת השרים ביום ראשון שעבר, כל השרים החברים בוועדה הצביעו נגד, למעט השר להגנת הסביבה גלעד ארדן. עד לרגעים אלה טרם נמצא פרוטוקול הדיון ולא ברורים הנימוקים להתנגדות. יחד עם זאת, ברצון Greenpeace לפנות לשרים בבקשה לדון מחדש בנושא תוך מתן דגש לנתונים שטרם הוצגו בפני השרים ובכללם רווחיות החוק.
לשליחת המכתב לשרים
דברי הסבר על החוק
מדינת ישראל משופעת בקרינת השמש, בידע רב שנצבר בשנים של מחקר ופיתוח ובמיוחד בטכנולוגיה חלוצית מוכחת פרי פיתוח ישראלי אשר הביאה להקמתה של תחנת הכוח הסולארית בקליפורניה כבר לפני 20 שנה. ישראל משמשת דוגמא חיובית לשימוש נרחב בדודי השמש אשר התאפשר הודות לחקיקה חשובה משנות ה-80. עם זאת, לא נעשה די לניצול הפוטנציאל האדיר הגלום בקרינת השמש בישראל.
מדינת ישראל הציבה לעצמה יעד לייצר חשמל מאנרגיות ממקורות מתחדשים בשיעור של 2% עד לסוף שנת 2007. למרבה הצער, עד לסוף שנה זו לא עלה השיעור בפועל על 0.1%.
אנרגית השמש מספקת מענה לבעיות סביבתיות הן במישור המקומי והן במישור הגלובלי. במישור המקומי – החשמל הקונבנציונאלי מזהם את האוויר, הים, היבשה ומי התהום. במישור הגלובלי – החשמל הקונבנציונאלי פולט לאוויר גזי חממה הגורמים להאצת משבר האקלים.
יתרונות האנרגיה הסולארית למשק הישראלי הינם רבים ומתבטאים בתחומים רבים ובהם:
אנרגיה ותשתיות – עצמאות אנרגטית, גיוון סל הדלקים וחסינות מפני עליית מחירי הדלקים.
בריאות וסביבה – מניעת תחלואה ומוות, הגנה ושיפור איכות האוויר, הקרקע, הים ומאגרי מי-התהום.
תעסוקה וחברה – יצירת מקומות תעסוקה מגוונים ואיכותיים, העצמת איזורי הפריפריה.
צמיחה כלכלית – שיפור מאזן התשלומים ואי-תלות בגורמי חוץ, הזרמת הון זר למשק הישראלי, פיתוח ענף ייצוא מבוקש.
יחסי חוץ – עמידה בהתחייבויות בינלאומיות, שיפור תדמיתה ומעמדה של מדינת ישראל.
עליית מחירי הדלקים – האמרת מחירי הפחם והנפט, ותנודתיות המחירים בטווח הארוך, שכן ישראל מייבאת את כל הדלקים שלה.
פרוטוקול קיוטו – שנכנס לתוקף השנה, ועליו חתומה גם ישראל, מתגמל כלכלית מדינות וגופים עסקיים אשר יפתחו פרויקטים של אנרגיה מתחדשת.
ביקוש הולך וגובר לטכנולוגיה – שוק גלובלי בפיתוח מואץ, הן מדינות מפותחות ובכללן האיחוד האירופי, והן מדינות מתפתחות אשר נהנות מתמיכות ומענקים.
לכן, השקעה באנרגיה סולארית הינה כדאית היום יותר מתמיד.
הצעת החוק קובעת יעדים לאומיים שנתיים ליצור חשמל מאנרגיות מתחדשות. היעדים נמוכים מאלה שהוצבו במרבית מדינות העולם המערבי, אך לאור העובדה שישראל מפגרת בהרבה אחרי מדינות העולם, נקבעו יעדים הדרגתיים, לצד חיוב שר התשתיות הלאומיות בהכנת תכנית לאומית להשגת יעדים אלה, וכן חובת דיווח שנתי לכנסת על ההתקדמות להשגת היעדים.
כמו כן, קובעת הצעת החוק עקרונות פעולה מחייבים ותמריצים, על מנת לקדם את ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות ובהם: העדפת ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, העדפת רכישתו של חשמל מאנרגיה מתחדשת והגמשת התנאים לייצור חשמל עצמי באופן שיהפוך את הנושא לנגיש וכדאי לצרכני חשמל.
בפיתוח תשתיות מסוימות ובהפעלתן עוללים להיפגע ערכי טבע שונים, לדוגמה: שטחים נרחבים של מערכות אקולוגיות מדבריות עלולים להיפגע בהקמת תחנת כוח סולארית, ציפורים נודדות עלולות להיפגע מטורבינות להפקת אנרגיית רוח, וכיוצא באלה. הצעת החוק, בניגוד להצעות חוק קודמות ברוח דומה, מכירה בחשיבותם של ערכי טבע שעלולים להינזק מכל פעילות תשתית שהיא, ומחייבת מזעור הנזק לערכי הטבע בעת קביעת מיקום למתקן אנרגיה מתחדשת.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חברי הכנסת רומן ברונפמן ועמרי שרון (פ/3261), ועל שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת יורי שטרן וקבוצת חברי הכנסת (פ/688/17), על ידי חברי הכנסת מיכאל מלכיאור ודב חנין (פ/958/17) על ידי חברת הכנסת ליה שמטוב (פ/2683/17), על ידי חברי הכנסת אופיר פינס-פז ודב חנין (פ/3791/17) ועל ידי חבר הכנסת יוסי ביילין וקבוצת חברי כנסת (פ/3959/17); הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת אופיר פינס-פז (פ/267/18).
מעלים את חוק אנרגיה נקייה להצבעה
