"אחרי החגים יתחדש הכל"- אומר השיר, ואכן תקופת חגי תשרי יוצרת תחושה ממשית של "זמן מעבר" המוביל לשינוי ולהתחדשות. אם נתבונן לעומק ברצף חגי תשרי נבחין בתהליכים שונים שאנו עוברים במהלכם ובאמצעותם המובילים אותנו לאותה תחושה מבורכת. מאמר זה יציע לבחון תהליך תיקון סביבתי- חברתי הנלמד ונובע מחגי תשרי החל מראש השנה, דרך יום הכיפורים ועד סוכות.

מי ייתן ונזכה כולנו להביא לתיקון עולם ולביאת משיח בן דוד.

 

 1. ראש השנה - תיקון סביבתי

ראש השנה, החג הפותח את חגי תשרי, הינו על פי המסורת יום סיום בריאת העולם ובריאת האדם. על בריאת האדם מסופר הסיפור הבא (מתוך האינטרנט): חברו יחד חוקרים, פילוסופים ומדענים כדי לחקור את העולם, את כל הבריאה לתולדותיה ופרטיה. מטרת מחקרם הייתה לגלות מהו תפקיד כל יצור ותועלתו. אכן הצליחו החוקרים למצוא צורך ותפקיד לכל הברואים: יצורים שנועדו לאכילה, בהמות ובע"ח לשימוש האדם, צמחים לרפואה, וכו'.לכל רמש, שרץ וצמח נמצא תפקיד, שום דבר לא נמצא חסר טעם. החוקרים הגיעו למסקנה זו לאחר שנים של עבודה רבה. סיפוקם היה גדול, והם החליטו לעשות משתה לכבוד סיום מחקרם. לפתע במהלך המשתה, קם אחד החוגגים ואמר: "אל סוד כל הברואים הצלחנו להגיע, אבל על נברא אחד פסחנו במחקרינו ולא ירדנו לסוף סיבת קיומו- אנו , בני האדם. לא שאלנו עצמנו מה אנו מביאים לעולם, מה התועלת בנו". ישבו וחשבו- מה התועלת בנוכחות האדם בעולם? חשבו וחשבו ומה שהצליחו לראות זה רק נזק: האדם חוטב יערות, שוחט בהמות, מזהם את האוויר ואת האגמים הנהרות והנחלים. כל מעשי האדם הם רק לטובת עצמו, גם אם זה בא על טובת שאר הברואים. העולם היה מסתדר יפה גם בלי נוכחות האדם. .. " בתיאור האדם בספר בראשית, עונה לנו הכתוב על תפקיד האדם בבריאה בשני פסוקים:

הראשון- ברכת ה' לאדם:

"ויברך אותם אלוהים ויאמר להם אלוהים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה ; ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרמשת על הארץ"   (בר' א 28)

השני- תיאור תפקיד האדם :

" ויקח ה' אלוהים את האדם ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה"(בר' ב 15).

 

ייעודו של האדם גלום במתח בין שני הפסוקים  בין רדייה לעבודה, בין כיבוש ושמירה. האיזון הנכון בין פיתוח העולם והעלאתו למדרגה גבוהה יותר ובין שמירתו ושימורו. רק מתוך הכרת נבראתו מסוגל האדם לגבור על שרירות לב עצמו, לשמור על חוקי הבריאה, להכיר תודה לכל הברואים ,להודות בקיום ייעוד ותכלית ולהגיע לאיזון אקולוגי מלא .

ראש השנה , יום בריאת העולם , מזכיר לנו שלעולם הזה יש מלך  אנו איננו אדוני הייקום. אנו זוכרים גם כי המלך הזה בחר לברוא אותנו כי הוא מאמין בנו  מאמין ביכולתנו לתקן ולא להרוס, לשמור על הרמוניה בעולם ולא להחריבו. בראש השנה אנחנו נזכרים בבריאת העולם, במלכות ה', ומקבלים עלינו מחדש את התפקיד של "לעבדה ולשמרה"  שימוש בכוחנו כבני אדם לשמירה על איזון בין כל חלקי הטבע ובינינו ובין עצמנו.

 

בראש השנה הזכרנו לעצמנו את אחריותנו על העולם. על מנת שנעמוד באחריות זו עלינו לפתוח בתיקון אישי  על כל אחד מאיתנו לבדוק עצמו, היכן התרחק מן הציווי האלוקי , מה עליו לתקן על מנת שיוכל לעסוק באמת בתיקון העולם ובשמירת ההרמוניה בו. להפתעתנו, דווקא ביום זה של תיקון אישי, אנו מקדישים חלק גדול מהתפילה לווידוי על רשימת חטאים קבועה מראש  בלי להתחשב אם ביצענו אותם או לא, וכל זאת בלשון רבים- "אשמנו, בגדנו, גזלנו, דיברנו דופי ... " . (מתוך תפילת יום הכיפורים) .

הסיבה לכך ברורה אם ניזכר בדרך שעשינו עד כאן  מראש השנה.

בראש השנה נבראנו אנו , בני האדם, וקיבלנו תפקיד בעולם. את התפקיד הזה אי אפשר לקיים לבד ! רק אם נהייה אנשים טובים ומתוקנים , בתוך קהילה טובה ומתוקנת, רק אז נוכל לממש את ייעודנו בתוך הבריאה! הווידוי הינו קבוצתי-קהילתי, על מנת שלא נראה את עצמנו כ"נפרדים" מהכלל אלא חלק ממנו- גם עבירות שלא אנחנו עברנו, מעצם היותנו חלק מחברה בה עבירות אלו נעשות הרי שהן "קשורות אלינו" ואנחנו מתוודים עליהם. תיקון העולם עובר דרך תיקון חברתי-קהילתי.

תובנה זו מסבירה גם את ההלכה " עבירות שבין אדם למקום, יום הכיפורים מכפר; שבינו לבין חברו - אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חברו". ( מתוך מסכת יומא ח, ז ) על מנת לתקן את העולם עלינו להיות חלק מחברה מתוקנת, חברה שהשלום שוכן בה. יום הכיפורים מזמין אותנו לתקן את עצמנו, להשכין שלום סביבנו ולקחת אחריות על הקהילה בה אנו חיים- על מנת שיחד נוכל למלא את ייעודנו בבריאה.

 

חג הסוכות הינו שיאו של התהליך שהתחלנו בראש השנה: לאחר שהמלכנו על עצמנו את ה' והכרנו בהיות העולם כולו נברא על ידיו. לאחר שהבנו את תפקידנו המיוחד בעולם הנפלא הזה. לאחר שקיבלנו על עצמנו לשמור על הסביבה ועל האיזון בעולם בין הדומם החי.

לאחר שניקינו כפינו מחטאים כגון גבהות לב ושנאת חינם. לאחר שלקחנו אחריות על היותנו חלק מקהילה  בית כנסת, ציבור, עם, ומין האדם. לאחר שבחרנו להשכין שלום בינינו ובין עצמנו, בינינו ובין חברינו, בינינו ובין עולמנו. אחרי כל זאת אנחנו מוכנים לחג הסוכות. בחג הסוכות אנו שמחים שמחה אמיתית, מן המקום הפנימי ביותר, שמחה שהיא מצווה " ושמחת בחגך... והיית אך שמח" (דברים טז 14-15).

בחג הסוכות אנו חוזרים לטבע ממקום של ענווה מצוות החג שולחים אותנו לשוטט בין שבילי ארצנו ולאסוף ארבע מינים שצומחים בה פרא, בארבע סביבות גידול שונות . את המינים אנו מביאים לסוכה- בית ארעי, הבנוי מחומרים טבעיים וגגו (הסכך) מחורר  שנוכל להשתאות ממראה הכוכבים ולזכור מי ברא כל אלה. בחג הסוכות אנו "מפילים את המחיצות" בינינו ובין החברה  כולנו יושבים בבתי ארעי , בלי חומות , בלא הבדלי עושר ומעמד, וחוגגים יחד. כולנו התפייסנו איש עם רעהו, כולנו טוהרנו ביום הכיפורים. כולנו שמחים.

אין פלא אם כך שעם סיום חג הסוכות אנו בשלים להתחיל מחדש את התורה... מי ייתן ונשמור על מצב נפשי זה של חג הסוכות לאורך כל השנה , ונתחזק בעשייה חיובית ובתיקון עולם.