הסכם הגישור הוא תחילת הדרך להסדרת הטיפול בשפכים ברמת חובב, תוך מזעור המפגעים. כל המעורבים, ביניהם המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות שתפקידם לאכוף את החוק, היו לאורך השנים צד בנעשה ואישרו את הטיפול הקיים. עתה, סוף סוף קורה משהו טוב, מכניסים את המפעלים ללוח זמנים, דורשים מהם עמידה בערכי ייחוס לשפכים כנהוג בעולם המערבי, מחייבים אותם בניטור שוטף ולמנגנוני מניעת זיהום ומבטיחים טיפול בפליטות לאוויר.

 

במאי 2004 , השית המשרד לאיכות הסביבה על המפעלים תנאים חדשים לרשיון העסק. בתנאים אלה דרש המשרד כי כל מפעל יטפל בשפכים אותם הוא מייצר מרגע שבו מתחיל תהליך הייצור, כלומר, בניגוד לקיים, לכל מפעל יהיה מתקן לטיפול ביולוגי. בנוסף לכך, כל מפעל יטפל גם בתוצרי הטיפול הביולוגי, כלומר בשפכים, שאינם ביולוגיים וכוללים בעיקר תימלחות על ידי אידוי בחצר המפעל. המפעלים עתרו לבית המשפט נגד המשיבים. משום שלא הסכימו לתנאים אלו.

המשיבים: המשרד לאיכות הסביבה והמועצה התעשייתית רמת חובב , האמורה לאכוף את התנאים הללו. המפעלים העותרים: התאחדות התעשיינים,תרכובות ברום, מכתשים, טבע, קופולק וכימאגיס. עמותת נגב בר- קיימא הצטרפה לעתירה כמשיבה, כדי לחזק את המשרד לאיכות הסביבה.

לאחר שני דיונים בבית המשפט, שבאחד מהם הסכים ביהמ"ש לצרף את עמותת נגב בר- קיימא, החליט השר לאיכות הסביבה דאז מר שלום שמחון לבקש מביהמ"ש גישור. כל הצדדים המעורבים לעתירה הסכימו . נבחר מגשר פרופ' ברוורמן שאושר על ידי העותרים והמשיבים. המגשר שכר את שירותיו של דר' אהרון זהר כמבצע תהליך הגישור. דר' אהרון זהר הזמין למפגשי הגישור עוד כ- 40 גורמים שונים, ביניהם ארגוני סביבה נוספים, משרד הבריאות, צ.ה.ל, מועצה אזורית רמת נגב, עיריית באר- שבע ועוד ועוד. המשרד לאיכות הסביבה שכר את שירותיה של חברת D.H.V ההולנדית , משרד המשנה לראש הממשלה הביא מומחים מה- A.P.E בארצות הברית ונערכו 3 מפגשים בהשתתפות כולם.

בדצמבר 2005, התקיים מפגש אחרון שבו הוחלט על דעת כולם כי יישבו המומחים מטעם המשרד לאיכות הסביבה, יחד עם מומחי המפעלים, ינסחו הסכם ותנאים ויגישו לאישור המעורבים.שנה שלמה דנו הגורמים בהסכם, חלק מהזמן שמעו והביאו מומחים מכל העולם ולבסוף, בסוף נובמבר 2006, הובא "הסכם הגישור" לנוגעים בדבר.

 

א. לוח זמנים לטיפול בשפכי המפעלים, הכולל ניתוק מהטיפול הציבורי הקיים היום, עמידה בערכים מספריים של איכות השפכים על פי משפחות חומרים המצויים בשפכים הללו ודרכי סילוק התמלחות בבריכות אידוי, עם לוח זמנים לביצוע.

ב. המספרים הם שונים, משום שלכל מפעל יש משפחות חומרים שונים המצויים בשפכיו, למשל במפעל טבע, יש כמות חומר אורגני רבה יותר מאשר בתרכובות ברום או במכתשים, בתרכובות ברום, יש יותר חומרים נדיפים למשל מאשר באחרים, וכן הלאה. לכן הערכים לא יכולים להיות זהים.

ג. איכות אויר- הגישור עוסק רק בנושאים המופיעים בעתירה, אינו מסדיר את כל בעיות רמת חובב, למרות זאת, ישנו סעיף בהסכם האומר כי בתוך חצי שנה מאישור ההסכם יקבלו המפעלים על עצמם לטפל בנושא זיהום האוויר מהארובות וממקורות בלתי מוקדיות (שאינם ארובות). החומרים המנוטרים ברמת חובב, הם אלה המצויים ברמת חובב!!!

ד. ההסכם לא יכול לכלול מפעלים שלא עתרו, אלה הסכימו לתנאים שהשית עליהם המשרד לפני העתירה!

ה. מי הגורמים החתומים על ההסכם? על פי החוק, חותמים על ההסכם רק הגורמים שהיו מעורבים בעתירה, כלומר, המפעלים, המשרד לאיכות הסביבה ועמותת נגב בר- קיימא, שאותה קבע השופט, כמייצגת את הציבור.