הפארק הוא פנינה ירוקה לעיר. משהו שהציביליזציה עוד לא קלקלה. נכס טבע.למי שנולד וגדל פה, הוא מזכיר נשכחות.

בילדותנו נהגנו לטייל בו ולקטוף שם תאנים. היה בו מן קסם ומסתורין שקיים רק באגדות, נוסטלגיה. אבל כשיגיעו הבולדוזרים והשופלים לישר את השטח לבניה כל זה עלול להימוג. בתוך הפארק זורם לו מעיין "עין זהב" לאורך פיתוליו, עצים ירוקים עתיקים, מתחתיהם ובצילם מבלים תושבים וותיקים במשחקי דומינו ושש- בש, גם רואים ילדים שרצים על הדשא משחקים כדורגל, לצד הורים שבאים לעשות פיקניק בחיק הטבע. הטיול לאורך המעיין יכול להימשך כשעה וחצי, ככל שמתקדמים בטיול, מצפון לדרום מגלים את יופיו וקסמו. הדממה שמסביב הצמחייה, הרחש של המים הזורמים, האוויר הצח והצונן… כל זה משכיח ממך לשעה קלה את ההמולה של העיר, את הכבישים והמכוניות. מין חזרה לטבע, למקורות. אין באף עיר בארץ פנינה כזו ירוקה בלב העיר.

בעולם המודרני בו אנו חיים אנשים מחפשים לעשות מדיטאציה, יוגה כדי להשתחרר מלחץ היום יום מהעומס של העבודה, ולנו יש נכס כזה מול העיניים ולא יודעים לנצל אותו. בדרומו של הפארק נמצאת תחנת קמח עתיקה- משהו שצץ כך מתוך צמחייה פראית כמו תיבת אוצר. אומנם קריית שמונה נבנתה כעיר מודרנית, אבל אין לה שום דבר ייחודי שאפשר להצביע עליו, שיכול להיות עבורה סמל, שאפשר להתגאות בו. משהו שלא קיים במקום אחר. זו הזדמנות לטפח מקום זה. עם נוף וצמחיה וערוצי נחל זורמים. זהו מעיין שפעם שאבו ממנו מים, כבסו שם בגדים רקדו ושרו לידו, משהו עם נוף בראשית.

 

חשוב לציין שלא הכול ורוד בקרית שמונה אז לפחות שיהיה לנו משהו ירוק… איך אפשר לקשקש על ציור יפה? ובמיוחד שתמונה כזו היא לא ציור היא משהו אמיתי. אנו יכולים לפתח אותו גם כאתר תיירות. בעיר אחרת היו מנצלים נכס זה ומטפחים אותו. אנו צריכים להעריך את מה שקיבלנו במתנה. במיוחד שיש מי שתורם מכספו ומזמנו ותומך בפארק. האנשים מסאן- פרנסיסקו בסכום של כחצי מליון דולר. הם אף מלווים את הפרויקט כעשרים שנה ובנוסף מגיעים סטודנטים מחו"ל ומנקים את הפארק. למה שלא נפתח מודעות בדור הצעיר לגבי חשיבותו של המקום.

ללמד אף תלמידים לאהוב אותו לטפל בו ולהתגאות בו. במה יש לנו להתפאר בתרבות הפנאי של הקניונים מבלי לזלזל בחשיבותם לצד זה, אנו צריכים להראות את פניה היפים של העיר. אנו מצטיירים בתקשורת תמיד כעיר של קטיושות, אבטלה וכלכלה "על הפנים" אז הנה יש לנו צ'אנס לנצל לטובה פנינה מקסימה זו, לשמור עליה מפני הציביליזציה ולהעלותה לכותרות. אז נעשה את זה לפני שישפך פה בטן ומלט וישנה את פני התמונה לרעה.

 

בתים אפשר לבנות בכל מקום אבל פארק כזה עם מעיין שזורם בתוכו אי אפשר להמציא מחדש.