בשקט בשקט, מתחת לפני הים, גונבים לנו את ים המלח.
כמי שחזרה משבוע אירוח במלון באיזור, אני יכולה לומר בוודאות, בזמן שאתם ישנים, עושים עלינו כסף. מדובר במערך מתוכנן של שאיבת כל המחצבים וכל מה שיכול המקום הטוב הזה לתת.
ליד עין גדי, מאחר ושאבו את רוב המים, נפערו בולענים כל-כך קרובים לכביש, עד שזה מפחיד.
גיא מרוז ואורלי פדרבוש קראו בתוכניתם האחרונה לעשות מעשה. לפני שיהיה מאוחר.
האם אתם מוכנים להזיז את עצמכם למען המטרה המקודשת? לשמור את המקום הייחודי הזה, לפני שייגמר ויהיה מאוחר מידיי?
בכל העולם אין לי מקום כזה שליו, הרמוני והנה באים להם עסקנים, בעלי ממון רב ועושים כבשלהם. לפי נתונים שפורסמו, בעוד 17 שנה, כמעט ולא יישאר ים.
אז מה עושים?
צריך להפגין. צריך לנצל את הכוח הדמוקרטי שלנו, כבוחרים ולהקים מטה מאבק. ולהתחיל להזיז את הדברים. להעביר מיילים באינטרנט לכל מי שאתם רק מכירים, כדי שלא נאבד את האוצר הזה. יהיו שיגידו, מה יש? השד לא כל-כך נורא ואני אומרת אל תעצמו עיניים. זהו עיצומו של תהליך של הפרטת משאבי הטבע עד למצב בלתי נסבל, שלא תהיה ריאה ירוקה אחת במדינה. צריך לנסוע לשם כדי שתראו במו עיניכם. בעבר, כשהייתי ילדה וזה לא היה מזמן, המים הגיעו עד הכביש.
היום, אתה צריך רכבת כדי להגיע למים. יש מקומות בהם הצמחייה שגדלה במים חשופה ואין מים, רק בורות המזכירים מה יכול היה להיות שם. מדוע תושבי המקום לא פועלים? אולי מאחר והם יודעים שהם כוח קטן ומי כבר מקשיב במדינה הזאת? כשגיא מרוז התקשר מן האולפן בשידור חי לגדעון עזרא, השר לענייני איכות הסביבה, ניתק לו השר בברוטליות את הטלפון.
איך זה שאנחנו מייפים את כוחם של דמויות מפתח והם מתעלמים מהדרישות שלנו? אני סטודנטית לתקשורת במכללת "כנרת", שבעמק הירדן ואני רואה יום, יום, איזה נזקים נעשו לכנרת, איך הטינופת גודשת את החופים ואיך, לפני שבועיים נאלצנו לברוח מהמים מאחר והזרימו ביוב חום, מצחין.
אל תהיו אטומים. אל תגידו לי זה לא יקרה. אנחנו כולנו חלק מהטבע שלנו ועלינו לעשות מעשה דרמטי. אל תתנו לאחרים לעשות על הגב שלכם כסף. הטבע הוא שלנו.