נחמיה שטרסלר שוב טוען, שההתנגדות של הארגונים הירוקים לפרויקטים שונים  נובעת, כביכול, מדאגתם "לשפירית הביצה". זאת, לאחר שגם במאמרים קודמים שטרסלר כתב שובושוב על השפירית הנ"ל – ולעתים גם על החמציץ המצוי.

צריך להודות לשטרסלר מקרב לב על השיעור בבוטניקה ובזואולוגיה שהוא נותן לכולנו. לבושתי הרבה, אני בור מוחלט בתחומי ידע אלה: כמו רוב חבריי לארגונים הירוקים, מעולם לא פתחתי מגדיר צמחים. המאבק הסביבתי-התחבורתי הוא קודם כל למען בני אדם.

 

ע"פ דו"ח הוועדה למיסוי ירוק(עמודים 13-14) עודף השימוש ברכב פרטי בארץ גורם לנזקים כלכליים המסתכמים ב-6% מהתוצר. זאת, כתוצאה מזיהום אוויר (שגורם לתחלואה ולתמותה); פקקים (שגורמים לאובדן שעות עבודה למשק); אובדן שטחים פתוחים (כבישים, ובעיקר מחלפים, הם זללני שטחים אדירים); ותאונות דרכים (שגורמות לנזק עצום, בנפש וברכוש). ממש דצ"כ עד"ש באח"ב.

 

מאמרים רבים נכתבו על הקשר בין תחבורה וחברה; יש אפילו כתב עתיעודי שמוקדש רק לנושא הזה.

על פי המאמרים, עודף השימוש ברכב פרטי בארץ גורם גם לנזק חברתי עצום, בדמות הפרבור– מעבר של אזרחים לגור בישובים צמודי קרקע מחוץ לעיר (ישובים, שתושביהם תלויים כמעט לחלוטין ברכב הפרטי) – דבר שגורם לניכור חברתי ולהרס מרכזי הערים. ע"פ סקר שערך משרד השיכון, הפרבור פוגע קשות בערים בפריפריה, כמו באר שבע וערד.

מאמרים אחרים מציינים, שעודף השימוש ברכב הפרטי – שבא על חשבון ההליכה ברגל והרכיבה באופניים - גורם לעלייה משמעותית בכמות הסובלים מעודף משקל ומחוסר בפעילות גופנית.

יש גם מחקרים, שעל פיהם ילד שמגיע לבית הספר ברגל או באופניים, במקום להיות "מוקפץ" ברכב של ההורים, נהנה משיפור בדימוי העצמי, פיתוח קשרים חברתיים ואימוץ הרגלי פעילות גופנית כבר בילדות.

 

הדעה המקובלת בקרב המומחים היא שהפתרון לבעיות הקשות שציינתי למעלה טמון בשילוב של ריסון הנסיעה ברכב פרטי ועידוד התחבורה הציבורית.

הסרט המעולה "אגדה אורבנית", ממחיש כיצד ערים שונות בעולם הצליחו להקטין באופן דרסטי את הנסיעה ברכב הפרטי – וזאת, תוך שימוש באמצעים פשוטים וזולים להפליא: הקפדה על נתיבי תחבורה ציבורית יעודיים, מערכת מידע נוחה ויעילה לנוסע, תכנון נכון ויעיל של הקווים וכו'.

לאלה ניתן להוסיף אמצעים כמו עידוד עבודה מהבית, שיתוף נסיעות ועוד, שמאפשרים הפחתה נוספת בנסועה ברכב הפרטי.

 

במאמריו, נחמיה שטרסלר טוען שהפעילים הירוקים מונעים מתוך "אינטרסים פוליטיים ציניים וקידום אישי", וש"לא אכפת להם מבני אדם". זו השתלחות חסרת שחר.

בטור זה ציינתי רק קומץ מבין מאות המחקרים של כלכלנים, מתכנני ערים ומומחים לתחבורה, שסותרים לחלוטין את דעותיו של מר שטרסלר בכל הנוגע לסלילת כבישים, ולפיתוח בכלל.

נכון, קיימים גם מומחים שדעתם שונה. ובכן, יתכבד העורך הבכיר לכלכלה וחברה, ויענה באופן ענייני על טיעונים ענייניים, במקום להשמיץ ולהשתלח שלא לצורך באלפי מתנדבים, שפועלים למען בריאותם ורווחתם של כלל אזרחי ישראל.

 

הכותב הוא מתנדב בארגון "מגמה ירוקה"

 

* תודה לאורית, רותי ואורן על עזרתם בהכנת הכתבה.