מי מוביל את השינוי במרחב הכפרי המשתנה - (23/06/2009)
זה מעל עשור שאנו חוזים בשינויים דרמטיים של המרחב הכפרי, כתופעה כלל עולמית המוכרת בעיקר בעולם המערבי, עם סוגיות ייחודיות הנוגעות רק למרחב הכפרי במדינת ישראל.
תהליך שבו במדינה חקלאים רבים באופן יחסי למספר האוכלוסייה, כך גם בישראל, מצטמצם מספרם של החקלאים מחד, אך לא הצטמצמה החקלאות, אלה נהפוך הוא.
חקלאות מודרנית דורשת כלים ותשתית ובלעדיהם זה לא ברור מאליו שזו תיוותר לנצח.
החקלאות הישראלית נחשבת בעולם כחקלאות מובילה, כחקלאות מתקדמת, אך יש סכנה רבה שמצב זה עלול להשתנות תוך מספר שנים והכתובת על הקיר!.
לחקלאות יש תרומה רבה: הן להבטחתה של תוצרת טרייה של ירקות ופירות ובשנים האחרונות תוצרת זו מסופקת במהלך כל השנה, הן לשמירה על שטחים פתוחים ויצירת נוף מורשת, הן להבטחת גבולות ושמירה על קרקעות וכמובן תרומה אקולוגית שבאה לידי ביטוי בשיפור איכות האוויר, קליטת פסולת עירונית וסיוע בחלחול מי גשמים לאקוויפרים.
בעולם המערבי, למדו להעריך ולהוקיר את המרחב הכפרי ואת החשיבות לשמור על התפתחותו והמדינות בו מסייעות באופן ישיר ועקיף לקיומו של מרחב זה ושל כל המתפרנסים בו בהבנה כי הדבר משרת את הציבור כולו.
המרחב הכפרי בעולם, זוכה לתקציבי מחקרים, לסיוע עקיף וישיר לחקלאות בתוכניות ארוכות טווח. בעולם מבינים כי פיתוח המרחב הכפרי בר קיימא חשוב לציבור הרחב, לא פחות משהוא חשוב לחקלאים עצמם. שם, הטיפוח מתקיים בכל מקום בו יש חקלאים ולא רק בפריפריה בתפיסה עקרונית כי בכל מקום שבו מעובדים שטחים חקלאיים, נשמר שטח ירוק שמהווה אזור פתוח לכל העוברים בסביבתו.
ההתיישבות בארץ הוקמה ע"י קואופרטיבים (מושבים, כפרים, קיבוצים ואחרים), ומדובר בתופעה ייחודית שאין כדוגמתה במבנה הארגוני שלה, כמו גם במבנה המוניציפאלי שלה.
קיימים כיום כאלף נקודות התיישבות ורובם הגדול נמצא באזורי פריפריה, כובשים את הנגב ואת הגליל, את הערבה והגולן.
בעולם, תופעה זו נחשבת לייחודית, ורבים באים ללמוד על התפתחותם של הקואופרטיבים בארץ ורק בארצנו הנאורה, במקום לסייע בטיפוחה של ההתיישבות המפוארת, עושים כמעט הכול על מנת להערים קשיים על הגרים במרחב זה ועל לחם חוקם.
משק המים הוא דוגמא מצוינת לחשיבה קצרת טווח זו, שכן הכתובת הייתה על הקיר ופקידי האוצר שמנעו את פיתוחם של מקורות מים, יקודמו בתפקידם (כמו רבים מהם הנמצאים כמנכ"לים של חברות וכו'. הם לא משלמים את מחיר כישלונם! וזו רק דוגמא אחת!
משרדים רבים עוסקים במרחב הכפרי ובכל זאת התחושה היא שהמרחב הכפרי נותר יתום.
כך לדוגמא, משרד אחד מחליט החלטה שביצועה תלוי במשרד אחר ואינו רוצה לקיימה.
הממשלה מחליטה החלטות הקשורות למרחב הכפרי וועדות שהקימה הממשלה מחליטות החלטות הפוכות.
המרחב הכפרי, צריך שיהיה נכס למדינה ולתושביה ועל המדינה על כל זרועותיה להקצות את כל המשאבים הדרושים כדי שהמרחב הכפרי יישאר משמעותי לדורות הבאים.
מטרה זו אפשר לקיים רק בתוכניות ארוכות טווח ובשיתוף נציגי ההתיישבות, שכן אין לנו ארץ אחרת.
יש חשיבות לחשיבה מערכתית, ארוכת טווח שלא תהיה תלויה בפקיד זה או אחר או בממשל זה או אחר ורק אז נוכל לראות שהמרחב הכפרי מובל לשינויים ראויים ולא מוביל לשינויים שעל חלקם כולנו נצטער בעתיד.
 |  |
 |  |
