לאחרונה דווח מחברת החשמל על הפעלת מתקן מיוחד שנועד להפחית את תחמוצות החנקן הנפלטות מתחנות כוח מרכזיות המופעלות בפחם. תחמוצות חנקן נחשבות לגורם מזהם מרכזי באטמוספרה.
הן נפלטות ממנועים הפועלים על דלק וכן מתחנות כוח המופעלות בפחם. ביחד עם חלקיקים מזהמים אחרים, מדובר בגורם שפוגע באיכות האוויר ומביא לפגיעה בדרכי הנשימה ומחלת ריאות.
הבשורה שיצאה מפי חברת החשמל, כך מסתבר, לא מהווה בשורה מספקת על פי גורמים הפעילים למען איכות הסביבה. ראוי, כך נטען, להתמודד עם זיהום האוויר בדרכים אחרות ולא בדרך שנבחרה – שהיא גם יקרה וגם בעלת הצלחה מוטלת בספק או לכל היותר – חלקית בלבד.
צעדים להפחתת הזיהום
בשנים האחרונות פועלת חברת החשמל באמצעות שורה של צעדים כדי להפחית את הפליטה של גורמים מזהמים, עם דגש על תחנות הכוח המרכזיות (למשל תחנת חדרה). מטרת החברה היא לעמוד בקריטריונים ובתקנים מחמירים יותר, כמקובל בארצות מתקדמות. לצד תחמוצות החנקן, פולטות תחנות הכוח של חברת החשמל גם גורמים מזהמים נוספים כגון תחמוצות של גופרית ומגוון רחב של חלקיקים שחודרים למערכת הנשימה ויוצרים נזקים בריאותיים קשים.
פחם, כך מסבירים מומחים בתחום איכות הסביבה, אחראי לזיהום ניכר מאוד של האוויר וגם מתקנים להפחתת הזיהום עדיין לא הופכים את מקור האנרגיה הזה למה שנית לכנות – אנרגיה נקיה. המתקן שהופעל לאחרונה, בתחנת הכוח של חדרה, נקרא מתקן SCR.
זהו צעד שהוא גולת הכותרת מבחינת חברת החשמל בהפחתת פליטת תחמוצות החנקן לאוויר. עד כמה המתקן נחשב ליעיל? על פי הדיווחים, רמת הפליטה של המזהמים על בסיס חנקן צפויה לרדת בעשרות אחוזים. המטרה היא להגיע למדידה של עשרים אחוזים מזהמים באוויר לעומת המצב הנוכחי.
תהליך פירוק כימי
התוכנית להפחתת המזהמים של חברת החשמל נועדה להוות פתרון לשתי תחנות הכוח המרכזיות – הראשונה היא תחנת הכוח הסמוכה לחדרה (אורות רבין) והשנייה – תחנת רוטנברג, הסמוכה לאשקלון. מטרתו של מתקן SCR הינה לבצע פירוק כימי, כך שתחמוצות החנקן תהפוכנה לבלתי מזיקות. את הפירוק הכימי יש לבצע באמצעות אמוניה. מכיוון שאמוניה עלולה להוות סכנה (מדובר בחומר רעיל), עדיף למעט בשינוע חומר זה למרחקים ומומלץ שלא לאחסן כמויות גדולות. בחברת החשמל מצאו לכך פתרון באמצעות ייצור אמוניה בכמות הנדרשת, בתוך תחנות הכוח עצמן.
מלבד מתקן SCR לטיפול בתחמוצות חנקן מתכוונים בחברת החשמל להפעיל מתקנים נוספים שאמורים לטפל בחומרים מזיקים אחרים כגון תחמוצות גופרית. גם כאן, השאיפה היא להפחית את המזהמים בעשרות אחוזים, לרמת פליטה של מזהמים בכמות של עשרה עד עשרים אחוז בלבד לעומת המצב כיום.
לא כולם מרוצים
פעילים למען איכות הסביבה אינם ממהרים לקדם בברכה את צעדיה של חברת החשמל המתוארים לעיל. הביקורת נובעת בחלקה מחוסר אמון לאור סחבת ארוכת שנים וגרירת רגליים מצד הרשויות ומצד חברת החשמל.
עלות התוכניות להפחתת פליטת המזהמים כגון תחמוצות חנקן ותחמוצות גופרית מוערכת במיליארדי שקלים וניתן לנצל את התקציבים האדירים הללו בצורה אחרת. במקום תחנות כוח על בסיס פחם, כך אומרים המתנגדים לצעדים שהוזכרו, יש לפעול להקמת תחנות כוח חדישות יותר שלא מפזרות אבק פחם לחלל האוויר. אנרגיה על בסיס גז וכן ניצול מקורות אנרגיה בלתי מתכלים כגון רוח או קרינת השמש תהיה עדיפה בהרבה.
בנימה אופטימית, כדאי לומר שהדיווח שהגיע מבכירי חברת החשמל בהחלט מהווה בשורה של ממש. במקביל, האם כדאי להשקיע יותר בתחנות כוח חלופיות ובאנרגיה חלופית? ללא ספק.
